מארק

מארק גלפרין, בן 45, רווק, עלה ארצה מאוזבקיסטן, מתגורר בדירת שותפים בפתח-תקווה בליווי של דיור מוגן אנו"ש, סיים 11 שנ"ל.

מזה כחצי שנה עובד בשוק הפתוח בשכר מינימום ועם תנאים סוציאליים. מארק עובד יומיים בשבוע בסופר בפתח תקווה ויומיים בשבוע כמחלק עיתונים.

אימו של מארק מספרת כי באוזבקיסטן למד בבי"ס מיוחד, "לילדים חולים" כך להגדרתה. לדבריה "היו קשיים מהיום שנולד". בהמשך היא מספרת, למד מקצוע של כורך ועבד בתחום. בשנת 2000 , כאשר היה מארק כבן 22, עלו ארצה ומיד עבר וועדת סל שיקום והחל לעבוד במפעלים מוגנים.

מארק הופנה לליווי התעסוקה הנתמכת לאחר 14 שנים שעבד במפעלים מוגנים. 14 שנים. ללא תנאים סוציאליים ובגמול של בין 3-5 ₪. 12 שנים עבד באותו מפעל מוגן בעבודות אריזה חרושתיות. התחלת התהליך בתעסוקה נתמכת הייתה קשה מאוד, מארק היה מוכן לתת הזדמנות לעבודה בשוק הפתוח, הוא לדבריו לא רצה להמשיך ולקבל 7 ₪ לשעה וזה היה המניע העיקרי עבורו לחיפוש העבודה.  מארק כמעט ואינו דובר עברית, אינו קורא/כותב בעברית ויכולת ההבנה שלו גם ברוסית, מעט מוגבלת. אך החסם המשמעותי ביותר היה הקושי של הסביבה להאמין ביכולותיו.

"בתחילת התהליך הייתי בפאניקה" כך מספת אמו של מארק, "חשבתי שיצא מהעבודה הזו (המפעל המוגן) ולא ימצא משהו אחר, הייתי מבוהלת מאוד". אמו של מארק מתארת בדיעבד את תחושותיה ומספרת כי רצתה לוותר על השוק הפתוח עבורו ."במפעל המוגן יש לו עבודה קבועה ולא צריך לדאוג". בדיעבד גם נציגת משרד הבריאות סיפרה כי הופתעה מהשתלבותו וההחלטה לתת הזדמנות לליווי תעסוקה נתמכת הייתה מלווה בספקות רבים.

"עכשיו" אומרת אמו, "אני יודעת שיש אפשרויות אחרות. בזכותכם".

מארק ואמו מספרים כי כאשר  התחיל לעבוד, אכן היו מעט קשיים אך הרבה פחות מהצפוי. קצב העבודה לא היה מספיק מהיר וזרזו אותו. בהמשך הגיעו שבחים והיום הוא אף מקבל טיפים ונחשב לאחד העובדים הטובים. כשאני שואלת את אמו של מארק אם הייתה יכולה לומר משהו לאימהות העוברות את התהליך שעברה, מה הייתה אומרת? היא משיבה : "לא לפחד, לדעת שיש אפשרויות אחרות".

מארק אומר כי היה מעודד אנשים במצבו וממליץ להם לצאת גם כן לעבודה בשוק הפתוח. "כמו שאני". הוא מספר כי אוהב את שתי העבודות ובעיקר את העבודה בסופר , לדבריו הוא מכיר ומקפיד על הכללים ואוהב את העבודה. "אני מסתדר עם זה, לא קשה"

אמו של מארק מסבירה "שירן, המלווה התעסוקתית, עזרה למצוא את העבודה. הלכה יחד איתו לחברת כח אדם אח"כ הייתה אצלו בעבודה וראתה אתו את כל התהליך. בהתחלה הייתה אתו יום מלא ולאט לאט פחות."

"ואולי רק בגלל העקשנות שלה הוא הצליח" היא מוסיפה באופן מרגש ובאופן שממצה ומייצג את האני מאמין של השירות שלנו ואת הבסיס לעבודה מוצלחת של מלווה עם אדם בעל מגבלה.  לא להפסיק להאמין ולא לוותר על אף אדם.

העבודה עם מארק אכן הייתה מורכבת, בגלל המגבלה הנפשית ובגלל המגבלה הנוספת בשפה העברית. דווקא בשל כל זה ניתן לראות כי הכל אפשרי אם רק מאמינים מספיק. במהלך הליווי כאשר זיהינו את החשש הגדול והמובן של האמא ואת חלקה המשמעותי בחייו של מארק, יזמנו שיחה משותפת עם מארק, אמו וגורמי טיפול נוספים ,עזרנו לאמא לחוש שיש לה על מי לסמוך ושכדאי לתת את ההזדמנות למארק לחיות חיים של שווה בין שווים.

אמו של מארק מסכמת ואומרת: " גם איתי הייתה עבודה של כל הצוות, אמרו שכבר הגיע לשלב שיכול לעבוד עבודה אחרת ושכנעו אותי." בעיניים דומעות היא מוסיפה  "אני רוצה להגיד תודה רבה ,באמת עשיתם עבודה בחריצות" כשאני שואלת אם יש משהו שהיתה רוצה להדגיש עבור מלווים בתעסוקה נתמכת היא אומרת " זה חשוב מאוד, לאנשים כאלה (בעלי מגבלה) עבודה היא כמו תרופה."

מעוניינים לשמוע עוד? צרו איתנו קשר

שיקום אחר - לוגו ברקע כחול

עמותה לפיתוח שירותי שיקום מתקדמים.

עמותת "שיקום אחר" הוקמה בשנת 2004, על מנת לקדם שינוי חברתי והשתלבות אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית בשוק העבודה התחרותי ובקהילה. למעלה מעשור אנו פועלים ומקדמים שינוי חברתי להגברת הנכונות, המודעות ומתן הזדמנות שווה להעסקת אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית בשוק התחרותי. לתרומות לחצו כאן ◄

עקבו אחרינו בפייסבוק!

פרטי קשר

עמותת שיקום אחר
רחוב המרץ 20, קרית אריה, פתח-תקווה

03-9228743
shikumacher@gmail.com


קידום אורגני בגוגל - חברת מרובע ברשת