בס"ד
שמחה לשתף מהתהליך שעברתי בתכנית וורק איט בעמותת שיקום אחר. אם אני זוכרת נכון, את התכנית הכירה לי העובדת הסוציאלית שלי, שראתה פרסום על התכנית, יחד שמענו פרטים על התכנית והחלטתי שאני רוצה לנסות.
קיבלתי בעצם ליווי של 2 מלוות, מלווה תעסוקתית – שהמטרה שלה היא לעזור לי להגיע לאן שאני רוצה בפן התעסוקתי, בקצב שלי ולפי מה שמתאים לי אישית, ומלווה לחקר קריירה – שהמטרה שלה היא לעזור לי לחקור ולהבין מה אני רוצה בתחום הלימודים ובחירת מקצוע. בהתחלה הייתה היכרות עם המלווה לחקר קריירה, היכרות אישית בה סיפרתי על עצמי, וכך גם המפגשים הראשונים בהמשך הוקדשו ללמידה על עצמי, להכיר את עצמי טוב יותר, מה השאיפות, החלומות, הערכים והמטרות שלי, איפה אני עומדת כיום, ואיך אוכל להתקדם לעברם.
השתמשנו בכלים מגוונים כמו – מעגל החיים (בחינת המקום שבו אני נמצאת כעת לעומת מה שהייתי רוצה להיות בתחומים השונים בחיים), רשימת ערכים (בחירת הערכים שהכי חשובים לי באופן אישי ודירוגם), שאלון שבודק איזה תחומים ומקצועות אפשריים מתאימים לי, רשימת מקצועות (בחירת מקצועות שמדברים אלי ודירוגם), ועוד.. לאחר התהליך המעמיק של ההיכרות עם עצמי והחקר הגענו למספר מקצועות שאני רוצה לבדוק, הלכתי להשתתף/לצפות בשיעור ניסיון במקומות שעניין אותי לבדוק, וכשבחרתי תחום מסוים וחשבתי להתקדם איתו, דיברנו עם מנטורים, כלומר אנשים שכבר עובדים במקצוע, ושאלנו את כל השאלות שהכנו מראש יחד כדי לדעת כמה שיותר פרטים על הלימודים והעבודה שתהיה אחר כך, וכך ליצור תמונה בהירה יותר בקשר לאותו תחום/מקצוע. אני ידעתי שאני רוצה לעסוק בעזרה לאנשים, רק לא ידעתי בדיוק איך ובאיזו צורה.
בהתחלה הייתה לי מעין רתיעה או אנטי מסוים ללימודי תואר, וחשבתי שאני מעדיפה לימודי תעודה, לכן הלכתי לבדוק כל מיני קורסים פרטיים של לימודי טיפול, כשהלכתי לשיעורי ניסיון הבנתי שזה לא בשבילי, ומוקדם לי מידי לעבור קורס ולהתחיל כבר לטפל באנשים, אחרי זה חשבתי על כלבנות טיפולית, כשקראתי על זה, זה מאוד ענין אותי וממש חשבתי שזה משהו שאני רוצה ושאבחר בו, ודיברנו עם מנטורית – מישהי שלמדה ועסקה בזה, לאחר השיחה איתה כבר היו לי יותר התלבטויות לגבי זה, ועדיין הלכתי לצפות בשיעור ניסיון במקום מסוים, ורק אז הבנתי סופית שזה גם משהו שאני לא מתחברת עד הסוף. דווקא בזכות כל התהליך, וגם בזכות זה שהלכתי ממש לראות איך זה בלימודים בפועל, זה עזר לי מאוד להבין ולהרגיש אם זה מתאים לי או לו, וכך הקל עלי לקבל החלטה. לאחר שהבנו שכלבנות טיפולית היא גם לא הבחירה, בדקתי קצת את התחום של האומנות והטיפול באומנות, גם פה הלכתי לבדוק מקום מסוים, הלכתי כמה פעמים אפילו, וגם פה הרגשתי והחלטתי שזה לא נכון לי, לפחות לא בתקופה זו. אחרי זה, כשבין לבין יש תקופות לפעמים שהקצב קצת יותר איטי, ואני עסוקה יותר בלחשוב ולחקור על דברים כדי למצוא מה כן מתאים לי, ואני מתאימה לו, שמעתי מהעובדת הסוציאלית שלי על דבר שנקרא צרכנים נותני שירות, לא ממש הכרתי דבר כזה לפני, ולא ידעתי על זה יותר מידי.
היא סיפרה לי על זה וזה נשמע לי מאוד מעניין והתחברתי לרעיון, עם הזמן גם ירדה לי תחושת הרתיעה מלימודי תואר, ולכן עם המלווה עלתה גם האפשרות של תואר בעבודה סוציאלית. המלווה עזרה לי לבדוק את שני התחומים, גם מול הקורס, וגם מבחינת התואר, דיברנו גם עם מנטורית באחד התחומים שעניינו אותי – עובדת סוציאלית בתחום השיקום, ובסוף הבנתי שאני רוצה להתחיל בלימודי קורס בעלי ידע מניסיון (צרכנים נותני שירות), וזה יהווה עבורי מעין בדיקה האם באמת התחום הזה מתאים לי ואני לו, והאם אני רוצה לעסוק ולהרחיב בזה עוד, ואם כן זו תהיה בשבילי גם הכנה לקראת התואר בעבודה סוציאלית. אני שמחה מאוד על המקום שאני נמצאת בו עכשיו, ושמחה גם על כל התהליך שעברתי יחד עם המלוות. שמחתי גם להכיר את המלוות, שהיחס שלהן תמיד כל כך מכיל, תומך, וממש עוזר בתהליך השיקום ובהתפתחות האישית בכלל.
הרגשתי תמיד שהן שם בשבילי, ושבאמת מאוד אכפת להן ממני ושיהיה לי טוב. כיום אני מרגישה הקלה גדולה, שלווה ונחת בתחום הזה של מה אני רוצה לעשות בחיים בעצם, ואיפה המקום שלי, שבעבר לא היה ברור לי אם יש כזה בכלל, וכל כך רציתי לדעת ולהרגיש שיש לי מקום שבו אני יכולה לתרום בצורה הטובה ביותר, ושגם יועיל לי ויתאים לי. התהליך של חקר הקריירה היה מאוד ארוך, ככה הרגיש לי בהתחלה לפחות, אפילו לפעמים הרגשתי שעובר כל כך הרבה זמן ואני עדיין רק בחקר, עדיין בשלב המקדים, ראיתי שאני מנסה משהו והוא לא מתאים, וכך שוב, ושוב, אבל בסוף כאילו פתאום בבת אחת הכל התחיל לרוץ מהר יותר, והדרך התחילה להתבהר, עד להחלטה, שבאמת נעשתה בלב שלם, ברוגע, וכשהתמונה בהירה הרבה יותר בעיני, עם הרגשה טובה שאני יודעת לקראת מה אני הולכת, ושיש לי את הליווי המתאים שיעזור לי בכל מקרה שיהיה.
הרגשתי כאילו כל ההכנה שהייתה נתנה לי הרגשה של ביטחון במה שבחרתי, והבנתי איך כל התהליך עם כל שלביו וחלקיו היה נחוץ, חשוב ומועיל לבסוף, והכל יחד זה מה שהביא לתוצאה המספקת, שפרצה לה כביכול ביום אחד, והבנתי שכל התהליך היה שווה ומשתלם, ושבזכותו הגעתי למקום היום שבו אני בטוחה הרבה יותר בתחום הזה. גם הליווי התעסוקתי עזר לי מאוד באותו זמן, קודם המלווה הכירה אותי, בדקנו מה הרצונות שלי מבחינת עבודה ומה מתאים לי יותר לזמן הזה, היא עזרה לי לסדר קורות חיים, ולחפש עבודה, ועזרה לי גם במציאת עבודה – בחנות בשוק החופשי, העבודה שם הוסיפה לי המון להרגשת הביטחון העצמי, הרגשת ביטחון שאני יכולה לעבוד בשוק החופשי, גיליתי בי אחריות, שירותיות, ותכונות נוספות, ובכלל דברים חדשים שלמדתי והתפתחו בעבודה שלא ידעתי על עצמי שאני יכולה ושלא הכרתי בעצמי.
היו גם קשיים בעבודה, איתם היא עזרה לי להתמודד, ותמיד דאגה שארגיש טוב במקום העבודה, שאדע גם לדאוג לעצמי ולא רק למקום העבודה, שזה היה אחד הקשיים המרכזיים לאורך הזמן בעבודה. בתקופה האחרונה אנחנו מחפשים עבודה או התנדבות בתחום של עבודה עם אנשים או ילדים בתחום בריאות הנפש וכד' כדי שאוכל להתנסות בעולם הזה ולהבין אם אני מתחברת ואם התחום מתאים לי. הליווי התעסוקתי והליווי של הלימודים משתלבים זה בזה ומסונכרנים, המלוות גם בקשר אחת עם השנייה כדי שתהיה התאמה ותועלת מירבית לתהליך, ולמי שמלווים אותו.
מעבר לליווי התעסוקתי וחקר הלימודים, המלוות עזרו לי גם עם דברים נוספים שהגיעו לי מסל שיקום ולא ידעתי עליהם, הם הציעו לי כל מיני דברים שהוסיפו לי המון ערך ומשמעות לחיים, הם עזרו לי לבדוק את השירותים השונים, ליוו אותי אם רציתי, ודאגו לאישורים המתאימים (למשל מועדון חברתי, חוג, דיור מוגן וכו'), גם זה מאוד הוסיף לי בהרבה תחומים בחיים והשפיע לטובה. לכל הדברים הטובים והפחות בדרך, תמיד ידעתי שיש לי ליווי דואג ותומך, שקשוב לי ולצרכים שלי ויודע לעזור לי ככל האפשר.
זה נתן לי המון, המון כוח להתמודד ביומיום, ביטחון, שלווה, והכרת תודה עצומה לתכנית המדהימה הזו שחשובה כל כך ונחוצה לדעתי לכל צעיר בתקופת החיפוש הזו, בלי קשר למתמודד או לא, וכמובן לכל המלוות שאני מעריכה מאוד ומרגישה שזכיתי בהן. בזכות התכנית וכל התהליך אני מרגישה כיום שאני הרבה יותר יודעת מה אני רוצה לעשות, במה אני רוצה לעסוק, ומה אני רוצה ללמוד בשביל זה ואיך להגיע לזה בעצם. זה נתן לי באופן אישי הרבה שלווה, כוחות, ותחושת משמעות, שמשפיעים לטובה על כל תחומי החיים. לכן אני רוצה לומר תודה רבה, וממליצה בחום למי שמרגיש שסוג כזה של תהליך יעזור לו בשלב זה בחיים, לנסות את התכנית, להקדיש לה סבלנות ומה שנדרש, ולתת אמון בה, בתהליך, בליווי המקצועי, ובעצמינו:)
